מה זה עימוד, ולמה הוא משנה
עימוד הוא מה שהופך טקסט לספר. אותן מילים בדיוק יכולות להיראות כמו עבודה שהודפסה במשרד, או כמו ספר שנעים להחזיק ולפתוח. ההבדל הוא בפרטים: האות, מרווח השורות, השוליים, מקום ההערות, והאם כל העמודים מסתיימים באותו גובה.
בספר תורני יש לעימוד תפקיד נוסף. הלומד רגיל לצורה: הוא יודע איפה לחפש את ההערה, איפה המפרש ואיפה מראה המקום. עימוד טוב לא מורגש. הוא פשוט לא מפריע ללמוד.
שלבי העימוד, מהטקסט ועד הדפוס
אלה השלבים שעובר כל ספר, בכל תוכנה. בכל שלב כתוב מה מחליטים בו, ומה אריח עושה בו במקומכם.
מסיימים את הטקסט
עימוד מתחיל כשהתוכן גמור ועבר הגהה ראשונה. כל שינוי גדול אחרי העימוד עולה בזמן. כדאי לסמן כבר בוורד את הכותרות בסגנונות כותרת, ולכתוב את ההערות כהערות שוליים.
קובעים גודל עמוד ושוליים
גודל נפוץ לספרי קודש הוא 17 על 24 ס״מ, והוא משתנה מעט מבית דפוס לבית דפוס. השוליים הפנימיים, שבצד הכריכה, צריכים להיות רחבים מספיק כדי שהטקסט לא ייבלע בה.
באריח: בוחרים גודל מרשימה, והעמודים מסתדרים מחדש מיד.
בוחרים גופן וגודל אות
אות מרובעת לטקסט הראשי, ולפעמים כתב רש״י למפרשים. בטקסט מנוקד צריך מרווח שורות גדול יותר, כדי שהניקוד והטעמים לא ייגעו בשורה שמתחת.
באריח: גופנים עבריים לספרי קודש, וגופנים משלכם שאתם מוסיפים. מרווח השורות מתחשב בניקוד ובטעמים.
מעצבים כותרות וסגנונות
כותרת פרק, כותרת משנה, פסקה רגילה, ציטוט. קובעים כל סגנון פעם אחת, והוא חל בכל הספר. כך הספר אחיד, ושינוי אחד מתקן את כולו.
באריח: עיצוב מוכן קובע את כל הסגנונות יחד, ואפשר לשנות כל אחד מהם.
מסדרים הערות ומפרשים
מחליטים איפה יעמדו: בתחתית העמוד, בטורים, או סביב הטקסט. בכל מקרה, הערה צריכה להיות בעמוד שבו נמצאת המילה שעליה נכתבה.
באריח: כל הערה מעוגנת למילה שלה ונשארת איתה באותו עמוד, גם אחרי שהוספתם פסקה בתחילת הספר.
מוסיפים כותרות רצות ומספרי עמודים
שם הספר ושם הפרק בראש העמוד, ומספר העמוד בספרות או באותיות. בספרים בסגנון הגמרא ממספרים בדף ועמוד.
באריח: כותרת רצה שמתחלפת לפי הפרק, ומספור באותיות, בספרות או בדף ועמוד.
מאזנים את העמודים
זה השלב שמבדיל בין עימוד מקצועי לחובבני: עמודים שמסתיימים באותו גובה, טורים שמסתיימים באותה שורה, וכותרת שלא נשארת לבדה בתחתית עמוד. ביד, זו העבודה הארוכה ביותר.
באריח: המנוע מאזן את כל הספר בבת אחת. עמוד שלא הסתדר מסומן, עם הסיבה ועם מה שאפשר לעשות.
בונים תוכן עניינים
תוכן העניינים נבנה מהכותרות, עם מספרי העמודים. אחרי כל שינוי בספר צריך לוודא שהמספרים עדיין נכונים.
באריח: התוכן נבנה מעצמו ומתעדכן עם הספר.
מגיהים את הספר המעומד
קוראים את הספר כפי שיודפס. בשלב הזה מתגלות טעויות שלא נראו בוורד, וגם בעיות עימוד. כל תיקון עלול להזיז עמודים, ולכן אחרי התיקונים עוברים שוב על העמודים.
באריח: המגיה קורא את אותו ספר, מעיר ומציע תיקונים, בעל הספר מאשר, והעמודים מסתדרים מחדש. מראי המקומות והציטוטים נבדקים מול ספריית אוצריא.
מפיקים PDF לדפוס
קובץ אחד, בגודל הסופי, עם ההגדרות שבית הדפוס ביקש: שחור בלבד או צבע, גלישה וסימני חיתוך.
באריח: ה־PDF זהה לעמודים שעל המסך.
מילון קצר של עימוד תורני
המונחים שתשמעו ממעמד או מבית דפוס, במילים פשוטות.
- עימוד
- סידור הטקסט בעמודי הספר, ומי שעושה אותו נקרא מעמד. לפעמים נקרא גם ״סדר״, מימי סידור האותיות ביד.
- רב־טקסט
- ספר שבו כמה טקסטים עומדים באותו עמוד ותלויים זה בזה: טקסט ראשי, מפרשים והערות.
- צורת הדף
- המבנה של דף הגמרא: הטקסט הראשי באמצע, והמפרשים עוטפים אותו משני הצדדים.
- כותרת רצה
- השורה שבראש כל עמוד: שם הספר, שם הפרק או הנושא, ולפעמים מספר העמוד.
- דיבור המתחיל
- המילים מהטקסט שבהן פותח קטע של מפרש. לפיהן יודעים ליד איזו מילה הקטע צריך לעמוד.
- שומר
- המילה הראשונה של העמוד הבא, שנדפסת בתחתית העמוד. נהוג בספרים בסגנון הדפוסים הישנים, ואפשר להפעיל אותו באריח.
- חלון
- מקום שנפתח בתחילת פסקה למילה ראשונה גדולה, שתופסת כמה שורות.
- גלישה
- כמה מילימטרים של הדפסה מעבר לקו החיתוך, כדי שלא יישאר פס לבן בקצה הדף. נדרשת כשיש צבע או מסגרת עד הקצה.
- כתב רש״י
- האות שבה נדפסים רש״י ושאר המפרשים בדפוסים המסורתיים, להבדיל מהאות המרובעת של הטקסט הראשי.
- מראה מקום
- ציון המקור של ציטוט: הספר, הפרק והדף. עומד בסוגריים בתוך הטקסט או בהערה.
מאיפה מתחילים
הדרך הקצרה ביותר להבין עימוד היא לראות ספר מתעמד מול העיניים. ספר הדוגמה של אריח נפתח בלי הרשמה: משנים בו מילה, והעמודים מסתדרים מחדש.
- הטקסט כבר כתוב בוורד: עימוד תורני מוורד.
- ספר קצר או חוברת: עימוד קונטרס וחוברת.
- ספר עם מפרשים סביב הטקסט: עימוד בצורת הדף.
- שוקלים למסור את העבודה למעמד: כמה עולה עימוד ספר.