מה זה מקראות גדולות
מקראות גדולות הוא חומש שבו הפסוק והתרגום עומדים בראש העמוד, והפרשנים מסודרים מתחתם בקומות. כל דיבור של כל פרשן צריך לעמוד בעמוד של הפסוק שהוא מפרש, וכשפרשן ארוך ממשיך, שאר הפרשנים צריכים לחלק ביניהם את המקום שנשאר. זה אחד הספרים הקשים ביותר לעימוד ידני.
- למעלה
- הפסוקים, ולצדם התרגום: אונקלוס, או תרגום אחר.
- הקומה הראשונה
- רש״י, ולפעמים פרשן נוסף לצדו.
- הקומות שמתחת
- רמב״ן, אבן עזרא, ספורנו ושאר הפרשנים שבחרתם, כל אחד בגופן ובגודל שלו.
- פירוש על פירוש
- שפתי חכמים על רש״י, או פירוש משלכם על אחד הפרשנים.
איך אריח מסדר את העמוד
מנוע העימוד של אריח בוחר את סופי העמודים של כל הפרשה יחד. ההערה הראשונה של כל פרשן על שורות העמוד מתחילה בו, והבאות ממשיכות לעמוד הבא רק כשהעמוד מלא. פרשן שנשאר לו מעט מקבל את כולו, והשאר מתחלקים במקום בשווה.
כשהטקסט מגיע מאוצריא, גם סימני המסורה נקראים: פתוחה וסתומה, כתיב וקרי, כסגנונות שאפשר לעצב. כותרות הפרקים נקבעות מעצמן, וכל פרשה שבועית נבנית כרצף אחד של פסוקים.
מהחומש ועד הקובץ לדפוס
מביאים את הטקסט
חומש מאוצריא עם הפרשנים שבוחרים, או הטקסט שלכם מוורד, וכל פירוש בקובץ משלו.
בוחרים מבנה ועיצוב
איזה פרשן בכל קומה, ובאיזה גופן וגודל. אפשר גם לכתוב לעוזר: ״תוסיף את הרמב״ן מאוצריא״.
עוברים על העמודים
עמוד שלא הסתדר מסומן עם הסיבה. הוראות מעמד מעוגנות למילים, ונשארות במקומן גם אחרי תיקונים.
מורידים PDF לדפוס
זהה לעמודים שעל המסך, עם גלישה וסימני חיתוך.
לגמרא עם רש״י ותוספות סביב הטקסט: עימוד בצורת הדף.
